1
הר הבית – מבט אדריכלי חדש
"הר הבית בידינו"
כך נשמע מוטה גור בקשר במהלך מלחמת ששת הימים,
ומאז ועד היום נשאלת השאלה
״הר הבית בידינו"..?
מלחמת שמחת תורה
שאלת הר הבית קיבלה משמעות מחודשת במלחמת "שמחת תורה"
כאשר בעזה מכנים את המלחמה "מבול אל אקצה" "אל אקצה" הוא כינוי מוסלמי להר הבית
מקום המקדשים העבריים הקדומים - הראשון והשני
במקביל, הלוחמים העיבריים שחזרו מעזה מספרים שבהרבה מהבתים בעזה יש תמונה של "אל אקצה"
כך שנראה שמבחינת העזתים המלחמה היא על הר הבית, מלחמה על הבית, ולא,- עזה היא לא הבית
אולי זה משחק סכום אפס: מי מחזיק בהר, - הוא המנצח של הקרב בעזה
כך שמהדהדת השאלה: "הר הבית בידינו"?
מה אנו רוצים
ואם ההר בידינו או יהיה בידינו
מה זה אומר?
מה אנו רוצים שיהיה בהר?
חלום המקדש
קול ישן-נושן מתחיל לחזור להישמע לגבי ההר
הגיע הזמן לחזור לחלום של אבותינו הקדמונים - לבנות את המקדש שחרב
אדריכלים מהנדסים ואנשי רוח התיישבו על המלאכת התכנון
ויש הצעות שונות ושרטוטים אדריכליים למקדש חדש-ישן על ההר
במקביל יש החולמים על הר ללא מקדש
מאמר זה פונה בעיקר לאותם שחלום המקדש חי בקרבם
תוך כבוד למי שלא חולם על מקדש ולא רוצה לעלות בהר, בבחינת "השמרו לכם עלות בהר"
אתגרים לחולמים
הרבה אתגרים ניצבים לפני החולמים על בניין המקדש
כנראה שהאתגר הגדול ביותר הוא - לשכנע את העם העברי שהגיע זמן מקדש
אבל לא פחות מכך - אתגר פוליטי -
בדיוק במקום שמתוכנן מבנה המקדש החדש יש היום מבנה קיים
מבנה המכונה "כיפת הסלע" או כיפת הזהב"
והווקף המוסלמי מחזיק במבנה זה
חזון הנביאים
בספרי הנביאים הקדומים המספרים על המקדש, מוצאים משהו מעניין
הר הבית מתואר כמוקד עלייה בינלאומי של דורשי האלוהות בעולם
לא רק מקדש עברי המיועד לעבריים בלבד, כי אם מרכז בין לאומי
"נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים ונהרו אליו כל הגוים" (ישעיה ב' ב')
חזון הנביאים לא מבקש להוציא את האסלם מההר
כי אם חזון למרחב שמוחזק על ידי העבריים ומשמש את כל הגויים.
מבחינת העבריים, האסלאם לא צריך להיות אויב המקדש - הוא יכול להיות חלק ממנו.
תוכניות והדמיות
רוב התכניות וההדמיות למבנה בהר שואבות את ההשראה שלהן מהמקדשים הקדומים שהיו בהר
והמקדשים הקדומים שואבים השראה מהאוהל המקודש שהיה בנדודי העם העיברי בדרכו ממצרים לכנען
המידות והדיוקים הספציפיים של התכניות לקוחות בחלקן מחזון המקדש של יחזקאל הנביא
חלק גדול מהתכניות התקבעו בספרי הלכה לאורך הדורות
חכמי הקבלה לאורך הדורות גם נתנו הסברים עמוקים על משמעות העיצוב והמידות
ואכן התקבל עיצוב של מקדש מרשים, מלא משמעות
וחולמי המקדש יודעים בדיוק על מה הם חולמים
יודעים איך יראה המקדש, אלו דברים הוא יכיל, באיזה סדר ובאיזה עיצוב
השראה מהעבר
אבל אולי אנו תקועים בקונספט ישן ולא רלוונטי
אולי המקדש העתידי הוא באמת מבנה עתידני, ולא מבנה שעוצב לפני אלפי שנים
אולי הגיע הזמן לחשוב מחדש על האדריכלות של המקדש..
בתורת משה יש ציווי לבנות מקדש במקום נבחר, אך אין ציווי מחייב על צורה ומידות
גם כששלמה המלך בונה את המקדש הראשון בהר, הוא מקבל השראה לבניין מהמשכן שהיה בנדודי המדבר
ועם זאת, את המבנה וחלק מהאלמנטים במתחם הוא מוסיף, או מעדכן
המקדש בחזון יחזקאל
ליחזקאל הנביא יש חזון נפלא ומפורט איך יראה המקדש
אבל יחזקאל לא אומר שכך המקדש צריך להיראות, רק מציין שכך המקדש נראה.
את החזון שלו הוא נתן אחרי חורבן מקדש ראשון, ולפני שבנו את המקדש השני.
בוני המקדש השני לא הרגישו מחויבים לבנות את המקדש לפי החזון של יחזקאל, למרות שהם היו רק דור אחד אחריו
כך שחולמי המקדש החדש לא בטוח צריכים להרגיש מחויבים לחזון יחזקאל.
מעבר לכך, כמעט גנזו את ספר יחזקאל בטענה ש"דבריו סותרים דברי תורה" (בבלי חגיגה יג.)
נכון, בסוף הספר לא נגנז, אבל האמירה שדבריו סותרים דברי תורה נשארה
ובהרבה נושאים לא פוסקים הלכה לפי יחזקאל הנביא
מחשבה חדשה
עד כאן לא נתנו אופציה חלופית למבנה המקדש
רק ציינו שיכול להיות שהתכניות, ההדמיות והמודלים של מבנה המקדש הם מאוד מרשימים
אבל זה אולי לא קרוב לאיך שיראה המקדש העתידי
ואולי הגיע הזמן לחשוב מחדש ,
לחשוב על אופציות חלופיות למבנה המקדש
חשוב לציין: לא מאוד חשוב כרגע איך המקדש יראה
יכול להיות הוא יראה בדיוק לפי התכניות הקיימות
אבל יכול להיות שהוא יהיה משהו שנראה מאוד אחר ושונה
מה שחשוב זה בעיקר להיפתח למשהו אחר ממה שהורגלנו לחשוב
שבירת פרדיגמות
לפעמים אנו מחזיקים פרדיגמות על איך יראה העתיד
לדוגמה קיבוץ גלויות: בגלות החזקנו פרדיגמה איך יראה קיבוץ גלויות
ואז הגיעה העת, וציונות היתה חלק מתהליך קיבוץ הגלויות
חלק מהיהודים הסתכלו על כך ואמרו: לא מתאים לנו הצורה הזו, חלמנו על פרדיגמה שונה
והם נשארו באירופה, ולצערנו חלקם לא זכו להיות חלק מקיבוץ הגלויות
ולא אין כאן רמיזה לסיבה ותוצאה, רק אמירה שלאלוהים יש תכניות
ולפעמים התכניות שלו שונות מהתכניות
והחזיונות שלנו
ואפשר לזרום עם אלוהים ואפשר גם להתנגד, זו כוחה של בחירה
אולי הגאולה מגיעה למי שמוכן לוותר על פרדיגמות ישנות
גם על פרדיגמות חזקות שרשומות בספרים קדושים
ואולי גם המקדש שאלוהים מתכנן שונה ממה שחלמו עליו אבותינו, וממה שרשום בספרים הקדושים
מבט אדריכלי חדש
בנוהג שבעולם אדריכל או מעצב לפני שניגש לתכנון מתחם, טוב לו ללכת לשטח
להרגיש ולבחון את השטח המיועד לתכנון, ורק אחרי שפגש את השטח ראוי לו להציע תכנון
וכשמגיעים להר לבחון אופציות למבנה מקדש, מגלים שאולי עיקר המקדש כבר בנו
בדיוק על מקום המקדשים הקדומים, וכנראה , בדיוק היכן שהיה מתחם קודש הקודשים של המקדשים -
עומד היום מבנה מתומן מרשים בעל כיפה יפייפיה מזהב המכונה "כיפת הסלע" או "כיפת הזהב"
המבנה בנוי סביב סלע המכונה "אבן השתיה", סלע שעליו עמדו המקדשים הקדומים
בתוך המבנה עצמו כמעט ואין דבר מלבד הסלע
והמבנה כמעט לא משמש לשום דבר, אפילו כמעט ללא פולחן
למה להוריד את המבנה ולבנות מבנה חדש?
יכול להיות שבלי ששמנו לב המקדש כבר נבנה, או לפחות עיקר המקדש "קודש הקודשים" בנוי
פרוגרמה
במקדשים הקדומים היה היכל לתשמישי הקודש כגון שולחן, מנורה ומזבח
ההיכל היה מחובר למתחם קודש הקודשים, וביניהם היה רק פרוכת החוצצת בין המתחמים
אולי במקדש העתידי ההיכלות לא יהיו מחוברים
ואם העם העיברי יקבל את כיפת הסלע כהיכל קודש הקודשים
אפשר להמשיך להוסיף סביבו היכלות נוספים
היכל המנורה לאור, היכל השולחן ללחם והיכל המזבח לקטורת,
אבל עיקר המקדש "קודש הקודשים" - מקום השראת השכינה - בנוי
מתחם המקודש
מדרשים רבים מדברים על התרחבות גבולות ירושלים וגבולות ארץ ישראל
(ילקוט שמעוני) "עתידה ירושלים להיות כארץ ישראל וארץ ישראל ככל העולם כולו"
אם הכל גדל ומתרחב ירושלים וישראל, קצת מתבקש שגם המקדש יתרחב ויגדל בהתאם
"חסורי מחסרא והכי קתני" עתיד הר הבית להיות כירושלים, עתידה ירושלים להיות כארץ ישראל, וארץ ישראל ככל העולם כולו,
ונאמר בזהירות שאפשר ואולי חלק מההיכלות יהיו מחוץ לשטח המזוהה היום כהר הבית
חשוב לציין שכדי להרחיב את גבול המתחם המקודש נדרשת התכנסות של מועצת הסנהדרין הגדולה
ומועצה זו היא מוסד ציבורי שלא קיים היום, כך שנכון לתקופה זו נראה שלא רלוונטי בניית היכלות מחוץ לשטח המקודש היום
לסיום
קיימות הרבה דעות במסורת ובמחקר מי בנה את כיפת הסלע
יש מי שטוען שמבנה כיפת הסלע נבנה כדי לשמש בית מקדש
ואולי כיפת הסלע ירדה מהשמיים
מקדש מתומן בעל כיפת זהב
ויהי רצון שלא תצא תקלה תחת ידנו
ובתפילה לאתערותא דלעילא
הגיגים מהפרדס
1