0
אייר – חודש מבקשי הגאולה
מועדי ירח מלא
שלושה מועדים רצופים בלוח השנה העברי מתקיימים בי״ד לחודש.
י"ד אדר – פורים דפרזות
י"ד ניסן – חג ראשון של פסח
י"ד אייר – פסח שני
חודשי הגאולה
רבים מדברים על אדר וניסן כשני חודשי הגאולה.
ניסן - גאולה ראשונה, גאולה מגלות מצרים; גאולה בניסים גלויים.
אדר - גאולה שנייה, גאולה מגלות בבל; גאולה בדרך הטבע.
ומה הסיפור של חודש אייר של פסח שני?
פסח שני
סיפורו של פסח שני מתחיל בחגיגות חג הפסח לאחר יציאת מצרים.
היו אנשים שמסיבות טכניות לא יכלו לחגוג את החג,
והם פנו אל משה רבנו וביקשו למצוא להם פתרון.
וכך נולד פסח שני ביד' אייר.
חג המיועד למי שלא יכלו לחגוג את הפסח בי"ד בניסן.
פסח הראשון מבוסס על גאולה שהתרחשה בתאריך החג,
בבחינת “בימים ההם ובזמן הזה”.
ואילו פסח שני אינו מבוסס על תאריך כזה,
אלא הוא מועד נוסף לחגוג בו את הגאולה שהתרחשה במועד אחר.
מועד ב'
שאלה ידועה היא: מדוע נדרש מועד ב' לפסח?
"עבר זמנו בטל קרבנו", "אונס רחמנא פטריה".
מאמרי חז"ל אלו קובעים שמי שפספס דבר חשוב מסיבות מוצדקות - אין בכך בעיה,
ואכן, לא מצאנו חג נוסף שיש לו מועד ב'.
כאילו הוא יצא ממצרים
אחת התשובות על כך היא שפסח הוא לא רק ציון של אירוע היסטורי,
הוא אינו רק "זכר ליציאת מצרים".
הגדה של פסח אומרת: "חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים...
לא את אבותינו בלבד גאל הקדוש ברוך הוא, אלא אף אותנו גאל עמהם",
חגיגת חג הפסח היא בעצם היציאה לחירות, היציאה מן הגלות.
זהו חג שהחוגגים אותו יוצאים לחירות וגאולה,
ומי שפספס את החג, גם אם פספס מסיבות מוצדקות, מרגיש כאילו הוא נשאר מאחור:
כולם יצאו מגלות לחירות - והוא נשאר בגלות.
חג המבקשים
לכן מי שפספס ולא נגאל במועד א' מבקש מועד ב'.
זה חג המיועד למי שנמצא בגלות ומבקש לצאת לגאולה.
וכך התקבל חג הגאולה בי"ד אייר לאותם המבקשים להיגאל.
מועדי חודש אייר
מעניין לראות שכל מועדי הגאולה המתחדשת נקבעו בחודש אייר:
ד' אייר - יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולחללי פעולות האיבה
ה' באייר - יום העצמאות
כ"ח באייר - יום חירות ירושלים
כ"ח באייר - יום הזיכרון ליהודי אתיופיה שנספו בדרכם לישראל
ואולי זה לא מקרה.
גאולה מתוך בקשה
היציאה מן הגלות האחרונה מתאפיינת בכך שהיא נבעה מבקשת האדם.
הציונות, שהייתה שותפה מרכזית לשיבת ציון, החליטה לעלות לארץ
היא בחרה לפעול כדי להיגאל.
לשם כך אף פעלה למרות השבועה "שלא לעלות בחומה"
(מבלי להיכנס לשאלת תוקפה של השבועה).
מול הציונות היו יהודים שביקשו להמתין לגאולה בנוסח גאולת מצרים:
שיגיע משיח גואל, יכריז הגיע זמן גאולתכם, ובניסים יעלו לארץ,
וירד מקדש משמים, ובא לציון גואל.
“ציון היא, דורש אין לה” - מכלל דבעיא (מכאן נלמד שצריכה) דרישה. (בבלי ראש השנה ל').
שיבת ציון המחודשת צמחה מתוך דרישה.
כך הופך אייר לחודש המתאים ביותר למועדי הגאולה המתחדשת.
שלושת חודשי הגאולה
ניסן - גאולה מגלות מצרים
אדר - גאולה מגלות בבל
אייר - גאולה מגלות אדום
אתחלתא דגאולה
חשוב לציין שהגאולה המתחדשת נמצאת עדיין בעיצומה.
יש עוד דרך לעבור,
אך נראה שהיא בשלבים די מתקדמים שלה,
כפי שהרבנות ניסחה זאת: "אתחלתא דגאולה".
ל"ג בעומר
מועד נוסף בחודש אייר הוא ל"ג בעומר, י"ח באייר.
אחת הסיבות למועד זה היא היותו יום הילולת רבי שמעון בר יוחאי.
זהו האדם היחיד שיום הילולתו נקבע כיום מועד ושמחה (יום ללא תחנון).
ומה ראו לקבוע לרבי שמעון מועד משלו?
כנראה הסיבה לכך היא גילוי ספרות הזוהר שמיוחסת לרבי שמעון,
תורת הזוהר המבקשת להדריך את האדם אל החירות והגאולה - דרך שינוי פנימי של האדם עצמו:
"בהאי חיבורא דילך דאיהו ספר הזוהר יפקון ביה מן גלותא ברחמי" (זוהר, פרשת נשא, דף קכ״ד).
תרגום: "בחיבור הזה שלך, שהוא ספר הזוהר - יצאו בו מן הגלות ברחמים."
יותר קל להוציא את האדם מן הגלות מאשר להוציא את הגלות מן האדם,
וספר הזוהר מבקש להדריך את האדם כיצד לצאת מן הגלות.
וממילא אין חודש מתאים מאייר - חודש מבקשי הגאולה לחגוג את גילויו של ספר הגאולה.
"הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה', וְלֹא יֹאמְרוּ עוֹד חַי ה' אֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם:
כִּי אִם חַי ה' אֲשֶׁר הֶעֱלָה וַאֲשֶׁר הֵבִיא אֶת זֶרַע בֵּית יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ צָפוֹן וּמִכָּל הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר הִדַּחְתִּים שָׁם,
וְיָשְׁבוּ עַל אַדְמָתָם"(ירמיהו כ״ג, ז–ח)
הגיגים מהפרדס
0